בית ספר, רגשות, ביטחון
ילדים ובני נוער
הבקרים שבהם היציאה לבית הספר הופכת למאבק, עבורו, ועבור כל הבית. כאב הבטן של מוצאי שבת. הראש הריק בזמן המבחן, אחרי שידע הכול אתמול. הכעסים שגולשים, או להפך, הילד שלא אומר דבר ומיטשטש.
בגיל הזה הרגשות עוברים קודם כול דרך הגוף, ומשם אנחנו מתחילים: תרגילי תנועה, שיווי משקל ונשימה, ציור ולפעמים כלי נגינה, הכול מותאם לגילו, כדי לתת לו עוגנים מוחשיים להירגע כשהמתח עולה. ילדים באים לכאן לרוב בשמחה: זה דומה יותר למשחק מאשר לפגישה.
הרקע שלי כמורה בבית ספר יסודי עוזר לי להבין מה מתרחש בכיתה, ולעבוד אתכם וגם עם בית הספר.
כשמדובר בקושי בלמידה או בקשב, אני עובדת לצד אנשי המקצוע שמלווים את הילד, ואפנה אתכם אם נראה לי שכדאי לעשות אבחון.
השיחה הראשונה מתקיימת אתכם בלבד, בלי הילד. ובפגישות עצמן אפשר להישאר, אם תרצו.
אם זה לא המקום הנכון עבורכם
יש מצבים שאיני מלווה, ויש כאלה שבהם מישהו אחר יועיל לכם יותר ממני. אם זה המצב, אומר לכם זאת כבר בשיחה הראשונה ואפנה אתכם. זה הוגן יותר מלהתחיל ליווי שלא יוביל לשום מקום.
ואם המצב דחוף, אל תחכו לתשובתי: ער"ן עונה 24/7 במספר 1201, ו־101 הוא מספר החירום הרפואי.